הקיץ של באיירן מינכן

פוסבאל פותחת עונה עם פרויקט מיוחד לקראת עונת הבונדסליגה החדשה. מתחילים עם האלופה ומחזיקת הגביע, באיירן מינכן

באיירן מינכן סיימה את העונה האחרונה עם טריפל שובר שיאים תוך שהיא דורסת כל יריבה שעומדת בדרכה בדרך לתואר, וזאת למרות מגבלות הקורונה וללא הקהל התומך. אם כך, מה יכול להשתבש אצל הבווארים בעונה החדשה? שהרי להגיע להישג כזה פעם נוספת היא משימה קשה במיוחד שמשרה הרבה לחץ על המועדון והשחקנים.

בפעם הקודמת שבאיירן זכתה בכל התארים עמד על הקווים יופ היינקס הוותיק, במה שהייתה ידועה מראש כעונתו האחרונה כמאמן המועדון. בהרכב באיירן באותה עונה היסטורית ב-2013 היו בין היתר ריברי ורובן בשיאם, אך גם שחקנים שנמצאים בשלהי הקריירה שלהם - שווינשטייגר, שהרצון שלו לעזוב את המועדון היה ידוע מזה שנים, ועוד שחקנים משלימים ומזדקנים כמו קלאודיו פיזארו, ואן בויטן ומריו גומז. זה היה שיאו של עידן בבאיירן, פרט שהיה ידוע עוד לפני הזכייה בגביע עם האוזניות הגדולות.

ההבדל הגדול בין באיירן של 2013 לזו של 2020 היא שכעת אפשר לומר שאנו חוזים בתחילתו של עידן חדש. פתיחת העונה החלשה של באיירן תחת ניקו קובאץ' נשכחה כלא הייתה עם הגעתו של האנזי פליק למשרת המאמן ויצירת קבוצה מלהיבה שפשוט לא יודעת להפסיד. שחקנים שהיו נראים בדעיכה כמו תומאס מולר, מצאו את עצמם בורג מרכזי וחשוב במכונה של פליק, ונתנו חיים לקבוצה ששברה כמעט כל שיא אפשרי, והשלד המרכזי של הקבוצה מובל בין היתר על ידי חבורה צעירה בדמות גנאברי, קימיך, דיוויס, זולה ונוספים.

פליק. הפך את באיירן מינכן למכונה (צילום: הטוויטר הרשמי של באיירן מינכן)

לאחר עזיבתו של היינקס בתום עונת הטריפל ב-2013, הגיע פפ גווארדיולה לבאיירן במטרה לשחזר את ההישג. הוא אומנם זכה בדאבל בעונתו הראשון על הקווים, אך נכשל פעם אחר פעם בשלבים המכריעים בליגת האלופות, והתאים את צורת המשחק של באיירן לצורת הטיקי-טאקה החביבה עליו, מה שלא עבד עם שחקנים שהיו רגילים לשיטת משחק אחרת לחלוטין.

אם כך, עידן חדש בבאיירן. המאמן שעשה את הקבוצה מה שהיא נשאר, וגם רוב השחקנים המרכזיים בהצלחת הקבוצה נשארים. במידה ובאיירן נמנעת מפציעות של שחקנים מרכזיים, אין שום סיבה שלא נראה הרכב דומה כמעט במדויק להרכב שאיתו רצה הקבוצה ברוב העונה הקודמת, ואם השחקנים יצליחו לעמוד עונה נוספת בקצב, הסיכויים של באיירן לשחזר את הישג הטריפל גבוהים.

מי עוזב?

מבחינת עזיבות, נכון לכתיבת שורות אלה עזבו את באיירן קוטיניו ואודריאוזולה שסיימו את ההשאלה שלהם בקבוצה. שניהם היו שחקנים משלימים, כאשר קוטיניו, שהגיע כהבטחה גדולה, נדחק לספסל בעקבות פריחתו של מולר, וסיפק מדי פעם הבלחות מוצלחות. אם נסתכל קדימה, הרי שמדברים במינכן על עזיבה אפשרית של טיאגו לליברפול, אך למרות היותו שחקן הרכב בהרבה מהמקרים, לא סביר שחסרונו יורגש במיוחד כאשר קימיך וגורצקה משחקים בעמדת הקשר האחורי. גם פריסיץ' ייתכן שיסיים את השאלתו בקבוצה, למרות שבאיירן במגעים עם אינטר לרכישתו. בכל מקרה, מדובר גם כן בשחקן שיהיה שחקן מחליף ברוב המקרים.

מי הגיע?

מהצד השני, נראה שבאיירן סיימה בגדול את הרכישות שלה עם הגעתו של לירוי סאנה. השחקן שבבאיירן רצו כבר שנתיים וכל פעם העברתו השתבשה, סוף סוף מגיע למינכן, ואם אכן ישוב מהפציעה בכושר המלא שלו, הוא מהווה מכפיל כוח משמעותי לקבוצה כמעט מושלמת ממילא. רבים כבר דיברו על אגף שמאל עם מהירות פסיכית בכיכובם של סאנה ואלפונזו דיוויס הסילונים. בנוסף הגיעו לקבוצה גם השוער נובל משאלקה, שיאבק על דקות מול נוייר, ניאנזו קואסי הצרפתי הצעיר של פריז שינסה לקבל צ'אנס בהגנה, וכן אדריאן פיין שחוזר מהשאלה מוצלחת בהמבורג.

מטרות לעונה הקרובה

לקראת פתיחת העונה המשימה של פליק תהיה לדעתי בעיקר מנטלית. השחקנים יודעים את העבודה ויודעים מה מצופה מהם, ההרכב יישאר בסך הכל זהה עם תוספת של סאנה והקונספט לפחות לעת עתה גם הוא יישאר ללא קהל. כעת יהיה על פליק להבין כיצד מצליחים לייצר עוד עונה מטורפת כפי שבאיירן נתנה השנה עם שחקנים שלכאורה שבעים מניצחונות. על הנייר נראה ששום קבוצה בבונדסליגה לא תעצור את באיירן בדרך לאליפות תשיעית ברציפות, אבל בכדורגל כמו בכדורגל, הכל יכול להיות.